דני אלגרט

״שנאת החינם״ היא מצב נפשי בו נמצא אדם כלפי הסביבה בה הוא חי.

״שנאת החינם ״ היא הגורם ל״חורבן״ מהו אותו מצב נפשי של ״שנאת החינם״ ? מקובל לחשוב כי ״שנאת החינם״ היא שנאה כלפי הזולת.

במישור שבין אדם לחברו, ״שנאת החינם״ שמביאה לחורבן הנפשי היא השנאה שמפתח האדם לנתינה ללא שכר קרי שנאה כלפי האלטרואיזם. האדם מפתח רצון לקבל עבור הנתינה שלו ושונא לתת בחינם .

שנאה הנתינה בחינם מפתחת באדם את האגואיזם שהולך ומתפתח עד אשר מביא עליו חורבן רוחני ו ״בית המקדש״ הפרטי שלו חרב. ביחס בין האדם למקום מפתח האדם ״שנאת החינם״ ביחס ליגיעה שהוא משקיע בעבודת הבורא.

מטרת האמונה הינה לעשות נחת רוח לבורא מבלי לצפות לגמול ולשכר אישי. כאשר האדם מפתח שנאה כלפי ״החינם״ בעבודת הבורא הוא מביא על עצמו ״חורבן״ חורבן שבא לידי ביטוי באגו מפותח עד אשר מפסיק להבחין בינו לבין הבורא.

״החורבן״ הוא המקום הרוחני הנמוך ביותר. ממקום ״החורבן״ אפשר רק לעשות ״תיקון״ עד לחזרה למצב השלם שהוא ״ואהבת לרעך כמוך״

כפי שאין האדם מבקש שכר תמורת ״האהבה עצמית״ כך עליו להעניק לזולת ״אהבת חינם״ ולאהוב את החינם . בכך בעצם האדם מאמץ ודבק בתכונת האל וימלא רצון האל שהאדם יהיה ״בצלמו ובדמותו ״מבחינה רוחנית .

תשעה באב הוא היום בו נגרם החורבן והיום בו נולד המשיח . האדם עובר תהליך של ״הכרת הרע ״ מכה על חטא ואבל על ״חורבן בית המקדש הפרטי ״ כלומר חורבן מצבו הרוחני של ״ואהבת לרעך כמוך ״ .

״הכרת הרע ״ מכניסה את האדם להליך מדורג של ״תיקון״ עד שנשמתו תזכה לגאולת המשיח ויבנה בו ״בית המקדש״ הפרטי מחדש.